אכיפה פלילית

מחלקת החקירות של הרשות חוקרת חשדות לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. במהלך החקירות נאספות ראיות לביסוס החשדות הנחקרים.

לביצוע תפקידם הוסמכו חוקרי הרשות, לפי סעיפים  45 ו-46 לחוק ההגבלים העסקיים:

1. לדרוש מכל אדם להעביר לידיהם ידיעות, מסמכים, פנקסים ושאר תעודות שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של החוק
2. לחקור כל אדם בשל עבירה לפי החוק,
3. להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש,
4. על-פי צו שופט, להיכנס למקום המשמש למגורים ולערוך בו חיפוש,
5. לתפוס כל חפץ שיש יסוד סביר להניח כי ישמש ראיה במשפט בגין עבירה על הוראות החוק,כמו כן, החוקרים רשאים לעכב, לעצור ולשחרר חשודים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 .

בתום כל חקירה מחלקת החקירות מעבירה את חומר החקירה לידי המחלקה המשפטית של הרשות. המחלקה המשפטית, כבאת כוח היועץ המשפטי לממשלה, מחליטה בהתאם לחומר הראיות אם יש בנסיבות המקרה מקום להגשת כתב האישום נגד החשודים בביצוע העבירות, ומנהלת את ההליך המשפטי כאשר הוחלט על העמדה לדין

מחלקת החקירות כוללת צוותי מודיעין וצוותי חקירות עליהם נמנים חוקרים בעלי תארים אקדמיים במשפטים, בכלכלה, בחשבונאות ובמִנהל עסקים, ובראשה עומד, מנהל מחלקת חקירות ומודיעין

מה אנו חוקרים

עיקר פעילותה של מחלקת החקירות נסוב סביב איתור וחשיפה של עברייני עבירות הסדרים כובלים בין מתחרים.

ס' 2(א) לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר מהו הסדר כובל, ולפיו הסדר כובל הוא הסדר בין בעלי עסקיים בו אחד הצדדים מגביל עצמו באופן העלול לפגוע בתחרות.

ס' 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, קובע כי הסדרים בין אנשי עסקים (מתחרים) הנוגעים ל:

1. המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם.
2. הרווח שיופק
3. חלוקת השוק, כולו או חלקו.
4. כמות הנכסים או השירותים בעסק, איכותם או סוגם.

כל אלה הינם הסדרים אסורים ובלתי חוקיים.

דוגמאות להסדרים כובלים ניתן לראות בבעלי עסקים שמתאמים את מחירי הטובין שהם מוכרים לצרכנים – כך למשל בעלי המאפיות הגדולות הואשמו והורשעו בתיאום מחירי הלחם האחיד.

דוגמא נוספת ונפוצה להסדרים כובלים אסורים היא תאום מחירים בין בעלי עסקים הניגשים למכרז.

הסדרים אלה שהוזכרו לעיל לעיתים מכונים בשם – קרטל.

יחד עם זאת יתכנו גם חקירות אחרות הנוגעות להתנהגות בעלי מונופולין וכן למיזוגים אסורים בין חברות.

הפרה של הוראות חוק ההגבלים יכולה להביא לענישה של עד 3 שנות מאסר, ואף 5 שנות מאסר אם התקיימו נסיבות מחמירות וכן לקנסות כבדים. היה ובמסגרת חקירה של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים מתגלות עבירות אחרות המופיעות ברשימת העבירות שחוקרי הרשות הוסמכו לחקור (עבירות מרמה, הפרת אמונים, זיוף) יחקרו העבירות הללו במסגרת חקירות עבירות ההגבלים העסקיים.

מחלקת החקירות מפעילה אמצעיים חקירתיים ומודיעיניים מורכבים באיתור עברייני הגבלים עסקיים.

בפרט, מחלקת החקירות שמה דגש לאיתור הסדרים כובלים הנוגעים לתיאום המחירים שיוצעו במכרזים.

מחלקת החקירות של רשות התחרות משתפת פעולה עם רשויות האכיפה הכלכליות השונות בעניינים אלה, וביניהן משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ניירות הערך ועוד, ולעיתים מתבצעות חקירות משותפות כאשר העניין מצדיק זאת.

רשות התחרות מפעילה תכנית חסינות שתכליתה לעודד חברים בקרטל לחשוף את הקרטל.

בהתאם לתכנית, תאגיד המשתתף בקרטל או עובד התאגיד, שידווח ראשון על קיומו של הקרטל, טרם פתיחה בחקירה גלויה, יוכל ליהנות מחסינות אם ידווח על הקרטל ויעביר את מלוא המידע שבידיו.

קבלת החסינות מותנית בעמידת הפונה במספר תנאים המפורטים באתר הרשות. מצ"ב קישור. תוכנית החסינות

חקירת חשד להפרת הוראות לבעל מונופולין וניצול מעמד לרעה על ידי החברה המרכזית למשקאות קלים (יצרנית קוקה קולה בישראל): החקירה שהחלה בשנת 2014, נמשכה בשנת 2015 ובמהלכה תיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית.

חקירת תיאום מכרזים בתחום תשתיות הביוב: בפברואר 2015 נפתחה חקירה בחשד לתיאומי מכרזים בתחום תשתיות הביוב מול רשויות מקומיות בצפון הארץ. תיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית.

שיתוף פעולה עם משטרת ישראל: בדצמבר 2015 מחלקת חקירות של רשות התחרות בשיתוף עם להב 433 פתחו בחקירת פרשה אשר שלובים בה חשדות לעבירות תיאומי מכרזים ושחיתות בתחום התשתיות. החקירה עודנה מתנהלת במחלקת חקירות.

חקירת הפרות הוראות צו מוסכם:  במהלך 2015, ולאחר שתיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית, נערכו פעולות חקירה נוספות בהמשך לחקירת הפרת הוראות הצו המוסכם שהוטלו על חברת "תנובה" במסגרת יחסיה עם רשתות השיווק הגדולות.

חקירת תיאומי מכרזים בתחום השרתים: תיק החקירה שעניינו חשדות לתיאומים רבים שבוצעו בין חברות מחשב שונות הועבר למחלקה המשפטית במהלך שנת 2014. בשנת 2015 בוצעו פעולות חקירה נוספות בתיק זה.

חקירת קרטל מפיצי הספרים: בהמשך לחקירה שנפתחה בשנת 2014 בחשד לתיאומי מכרזים, תיאומי מחירים וחלוקת שוק הפצת ספרי הלימוד הועבר תיק החקירה למחלקה המשפטית, ובמהלך שנת 2015 בוצעו בו פעולות חקירה נוספות.

חקירת חשדות להכתבות מחיר והסדרים כובלים בתחום אביזרי הסלולר: במאי 2015 נפתחה חקירה בעניין חקירת החשדות להכתבת מחיר ועשיית הסדרים כובלים בתחום אביזרי הסלולר בין חברת ג'י אס אמ קפיטל גרופ בע"מ וקמעונאים שונים בתחום. תיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית ביולי 2015. בינואר 2016 יצאו מכתבי סגירת תיק לחשודים.

קרטל ספרי הלימוד

רשות הגבלים עסקיים הגישה באוגוסט 2015 כתבי אישום נגד שש חברות להפצת ספרי לימוד ומנהליהן, בגין שורה של תיאומי מכרזים, לכאורה, שנעשו, על פי כתב האישום, בקשר עם פרוייקט השאלת הספרים, אשר נועד לסייע להורדת מחירי ספרי הלימוד בישראל.

על פי כתב האישום, תיאומי המכרזים כללו שש פרשיות שנמשכו על פני חמש שנים, במסגרתן מנהלי החברות תיאמו ביניהם הצעות מחיר למכרזים שהתקיימו בפיקוח משרד החינוך ופגעו ביכולת בתי הספר לקבל מחירים מוזלים עבור הספרים. במסגרת חקירת הרשות נחקרו המנהלים ובעלי החברות בחקירה סמויה, ובמאי 2013 הפכה החקירה פומבית. (ת"פ 54822-08-15 ו-54633-08-15)

תיאום מכרז בין יזמי נדל"ן על רכישת קרקע מהסוכנות היהודית

רשות הגבלים עסקיים הגישה בדצמבר 2014 ובינואר 2015 כתבי אישום כנגד מספר אנשי עסקים ועורך דין על תיאום מכרז בין יזמי נדל"ן שעסק ברכישת קרקע בירושלים מהסוכנות. הרשות הודיעה במסגרת כתבי האישום כי ישנה אפשרות שהתביעה תבקש להשית מאסר בפועל. כתבי האישום שהוגשו בתחילת 2015 היו כנגד עו"ד חיים נובוגרוצקי, מר פסח אייזנבך ומר דוד מינצברג.

כתבי האישום מתייחסים לאירוע שבמרכזו תיאום מכרז בין שתי קבוצות של יזמי נדל"ן לרכישת קרקע בשכונת גאולה בירושלים, עליו פעלה בין היתר ישיבת תלמוד תורה "המסורה". במאי 2007 יצאה חברת בת של הסוכנות היהודית בהליך התמחרות למכירת כשישה דונם בירושלים. על פי כתב האישום החשד הוא כי בטרם החל המכרז, הסכימו הצדדים כי קבוצה רוכשת אחת תשלם 1.2 מיליון דולר לקבוצה שניה, בתמורה לכך שזו האחרונה לא תתחרה במכרז ותדאג לכך שגם המתמודדים האחרים לא יתחרו.

על פי כתבי האישום, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות הלא חוקיות הם פנו לעורך דין על מנת שזה יעלה אותן על הכתב. על פי כתבי האישום, ההסכם הלא חוקי היה מוסווה כ"פירוק שותפות", למרות שכלל לא התקיימה שותפות בין הצדדים. עוד על פי כתב האישום הצדדים התחייבו לשמור על ההסכמות בסודיות והסתירו את ההסכם המקורי במשרדו של עורך הדין. בסופו של יום, ובהתאם לתיאום הנטען בכתב האישום, הקבוצה הראשונה אכן זכתה בקרקע תמורת סכום של כ- 8.5 מיליון דולר.

מלבד כתבי האישום שהוגשו, הגיעה הרשות להסדר טיעון עם המתווך בהסדר. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם על עונש של 4 חודשי עבודות שירות כנגדו וקנס של 50,000 שקלים.

 חקירת הרשות נעשתה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל והחלה בעקבות פסק דינה של כבוד השופטת מיכל אגמון גונן בה"פ (ת"א) 1181-09 אברהם צינוירט נ' אייזנברג אהרון מיום 31.10.10. פסק הדין ניתן לאחר שבין הצדדים התגלע סכסוך בדבר התשלום שקבוצת צינוירט הייתה אמורה להעביר לקבוצת אייזנברג. בית המשפט קבע כי מדובר בהסכם בלתי חוקי לתיאום מכרז ועל כן ההסכם הוא בלתי אכיף. (ת"פ 34971-01-15 ו- 66959-12-14)

גזר דין נגד ארגון הוטרינרים

בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופט משה יועד הכהן, גזר בחודש אפריל 2015 קנס בגובה 80,000 שקלים על ארגון הרופאים הוטרינרים בשל המלצה אסורה על מחירים. בנוסף, בית המשפט קבע התחייבות בגובה 150 אלף שקלים להימנע למשך 24 חודשים מלעבור עבירה על חוק ההגבלים העסקיים.

ההליך הפלילי החל בחקירת הרשות בחשד כי בשנים 2009 ו-2010 הפיץ האיגוד מחירון מומלץ מפורט בכל הנוגע לטיפול בחיות מחמד. כתב האישום הוגש בדצמבר 2014 ובחודש פבורואר 2015 הרשיע בית המשפט את הארגון לאחר שהודה בהפצת מחירים מומלצים בניגוד לחוק. (ת"פ 66680-12-14)

דחיית הערעורים בפרשת רוזנהויז-שופרסל

בית המשפט העליון דחה באוגוסט 2015 את ערעורם של שופרסל, אפי רוזנהויז ואלי גידור על הכרעת הדין בפרשה שעסקה בהפרות תנאי מיזוג ונסיון לבצע הסדר כובל. בית המשפט קיבל את ערעורו של גידור לעניין העונש.

בדצמבר 2008 ניסו רוזנהויז וגידור (מנכ"ל שופרסל וסמנכ"ל הסחר) לגרום לספקים של הרשת להפסיק מבצעי הנחות ברשת המתחרה מגה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט משה יועד הכהן) קבע בהכרעת הדין (בחודש דצמבר 2013) כי מדובר בהפרת תנאי המיזוג שנקבעו לרשת שופרסל ונסיון להסדר כובל. ביולי 2014 גזר בית המשפט המחוזי על רוזנהויז ארבע וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודשיים מאסר בפועל, וקבע כי גידור ירצה חודש מאסר בפועל וחודש וחצי עבודות שירות. לרשת שופרסל קבע קנס בגובה 3 מיליון שקלים.

בית המשפט העליון דחה את הערעורים של הצדדים מלבד ערעורו של גידור על העונש, שהומר בשלושה חודשי עבודות שירות.