רשות התחרות

על שולחן הממונה:


קישורים מהירים

הממונה הציג לראשונה את מודל התחרות האזורית בין סופרמרקטים

3 בנובמבר, 2013

ל' בחשוון התשע"ד

הודעה לעיתונות

הממונה הציג לראשונה את מודל התחרות האזורית בין סופרמרקטים

פרופ' דיויד גילה בכנס ה-OECD: "חטיבת התחרותיות פיתחה מודל שיסייע ליישם את חוק המזון לאחר חקיקתו"

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, הציג ביום ה' בכנס של הOECD- בפעם הראשונה את המודל לטיפול בריכוזיות אזורית של רשתות שיווק, ולמעשה חשף עבודה של מספר חודשים של חטיבת התחרותיות ברשות. המתווה שהוצג הוא הכנה ליישום חוק המזון שנמצא על שולחן הכנסת ועבר בשלב זה קריאה ראשונה.

"רשות התחרות פיתחה מודל שיסייע ליישם את חוק המזון לאחר חקיקתו", הסביר פרופ' גילה בכנס, "המודל מגדיר אזורים גיאוגרפיים בשוק הקמעונאות ומייסד לראשונה אזורי ביקוש ותחרות עבור כל סופרמרקט. על קצה המזלג, כדי לקבוע האם סופרמרקט א' מרסן תחרות מחירים של סופרמרקט ב', אנחנו בוחנים האם הלקוחות הפוטנציאליים של אותו סופרמרקט הם גם הקהל הפוטנציאלי של הסופרמרקט השכן".

פרופ' גילה הסביר את השלבים של יישום המודל. שלב ראשון, הגדרת אזור הביקוש על פי סוג הסופרמרקט, מיקומו וזמן הנסיעה הממוצע שלקוחות מוכנים לנסוע כדי להגיע אליו. השלב השני הוא הגדרת קבוצת תחרות, כלומר, אילו חנויות מתחרות באותו סופרמרקט (כאשר על פי המודל נדרשת מסה קריטית של לקוחות שנמצאים באזורי הביקוש של שתי החנויות כדי שהחנות תוגדר כמתחרה). בשלב השלישי מחושב נתח השוק של הרשת אליה משתייך הסופרמרקט מתוך כלל המתחרים של הסופרמרקט הנבחן.

הכינוס הנוכחי של ארגון ה-OECD המתקיים בימים אלה כולל דיוני "שולחן עגול" בנושא התחרות בשרשרת ענף המזון, ותפקיד רשויות ההגבלים במדינות הארגון בהתמודדות עם כשלים בענף משמעותי זה העלולים לפגוע בתחרות ובצרכן.

דוגמאות להמחשת המודל שפיתחה הרשות

נייר העמדה שהוגש על ידי רשות ההגבלים לקראת הדיון מספק דוגמאות להמחשת המודל שהוצג בשולחן העגול.

בדוגמא שבציור הסופרמרקטים B ו-C יכולים להיות מחוץ לאזור הביקוש של סופרמרקט A אבל הם עדיין עשויים להיחשב כחלק מקבוצת התחרות של סופרמרקט A אם יש מסה קריטית של צרכנים הנמצאים באזור הביקוש שלהם שהינו בחפיפה עם אזור הביקוש של סופרמרקט A..

במקרה שבדוגמא, סופרמרקט B עשוי לרסן את התמריץ של סופרמרקט A להעלות מחירים מכיון שסופרמרקט A יחשוש לאבד את אותו נתח של הלקוחות החופפים (בדוגמה, אזורים 1 ו-4).

לעומת זאת, לא כל רשת שיווק היא מתחרה של האחרת, גם אם גיאוגרפית הסניפים שלהן קרובים.. בדוגמא שבציור, D  לא מתחרה עם A על אותו קהל יעד, מכיוון ש-D מושך אליו רק לקוחות שקרובים אליו (על פי רוב זהו המצב בסופרמרקטים שכונתיים וקטנים).   

בהתאם, חנות D עשויה למשוך אליה רק אחוז נמוך מסך הלקוחות הפוטנציאליים של חנות A, ולכן האחרונה לא רואה בה כמתחרה. למרות שחנותD  לא מרסנת את עליות המחיר מצד חנות A, יתכן שחנות A  מרסנת את עלויות המחיר מצד חנות D. זאת משום שיתכן שכל הלקוחות הפוטנציאליים של חנות D הם גם לקוחות פוטנציאליים של חנות A. לכן אם חנות D תעלה מחירים, היא עלולה להפסיד חלק משמעותי מהלקוחות הפוטנציאליים שלה. 

 

הכנה ליישום חוק המזון

 

המודל שחטיבת התחרותיות ברשות בונה צפוי להיות כלי יישומי מרכזי לאכיפת חוק המזון. החוק שאושר בקריאה ראשונה בכנסת יאפשר לממונה על הגבלים עסקיים לאתר את אותם אזורים ריכוזיים, בהם יש מעט רשתות שיווק שמתחרות זו בזו, על סמך בדיקות מעמיקות של נתוני השוק, ולעשות צעדים על מנת להקטין את הריכוזיות של האזורים הללו, וכך למנוע את הפגיעה בתחרות.

על פי ההצעה, ביחס לכל חנות מעל גודל מסוים של רשת שיווק גדולה יוגדרו הסופרמרקטים המתחרים בה, שיכולים לרסן את כוחה להעלות מחירים. רשת שיווק גדולה שמחזיקה בנתח של יותר מ-30% מפדיון המכירות באותה קבוצת תחרות תהיה חייבת אישור של הממונה על הגבלים עסקיים כדי לפתוח חנות נוספת באזור. החשש במקרים אלה הוא שבמקרים מסוימים, רשת שיווק שהיא משמעותית באזור מסוים יכולה לחסום רשתות מתחרות מלהיכנס לאותו אזור על ידי פתיחת עוד ועוד סניפים בעצמה, באופן שלא משאיר מקום לרשתות המתחרות – אם בגלל מגבלות קרקע ואם בגלל העובדה שהצפת אזור בחנויות פוגעת בתמריץ העסקי של מתחרים לפתוח חנויות נוספות בעצמם. במצב כזה, מונצח המעמד של הרשת הגדולה באותו אזור, ועלולה להיות מונצחת היכולת להעלות מחירים לצרכן.