רשות התחרות

על שולחן הממונה:


קישורים מהירים

יוזמה לרפורמה מקיפה בתחום כרטיסי האשראי

24 דצמבר 2013

‏כ"א טבת תשע"ד

 

יוזמה לרפורמה מקיפה בתחום כרטיסי האשראי

 

הרפורמה מבוססת על מחקר שנעשה ביוזמת רשות התחרות על ידי חטיבת התחרותיות ברשות; המשמעות של הרפורמה תהיה הוזלת עלויות של כ700 מיליון ₪ בשנה לבתי העסק, הורדת מחירי המוצרים והשירותים ויצירת תחרות בתחום כרטיסי האשראי

 

הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה,  הציג אתמול (ב') בפני קבינט השרים ליוקר המחיה בראשות השר נפתלי בנט תשתית לרפורמה מקיפה בנושא כרטיסי האשראי, הכוללת צעדים שיש לבחון כדי לקדם את התחרות והיעילות בתחום. הנושא מטופל על ידי חטיבת התחרותיות ברשות התחרות. המפקח על הבנקים, דודו זקן, הביע תמיכה בעיקרי הרפורמה ובמטרותיה, הן לעניין הגברת התחרות בשוק הסליקה והן לעניין יצירת אלטרנטיבה למזומן. גיבוש ההמלצות הסופיות יעשה על ידי שני הרגולטורים.

המשמעות העיקרית של הרפורמה היא הורדת עלויות משמעותית לבתי עסק, ובמיוחד בתי עסק קטנים, הסרת חסמים לכניסה של סולקים לתחרות על בתי העסק, הורדת מחירי המוצרים והשירותים, והנגשת כרטיסי חיוב גם לצרכנים מיעוטי יכולת.

עיקרי הרפורמה הנבחנת הוצגו גם בפני הוועדה למלחמה בהון השחור בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

חשיבות המהלך נובעת מהשימוש הנרחב בכרטיסי אשראי, שנמצא במגמת עלייה מתמדת, ומשפיע בצורה רוחבית על כלל הפעילות במשק. כיום, עומד היקף השימוש בכרטיסי חיוב על כ-200 מיליארד שקל בשנה, המהווים כשליש מהצריכה הפרטית במשק, מגמה שצפויה לגדול עוד בעתיד.

 

העבודה של רשות ההגבלים עסקיים  מתרכזת בשלושה מוקדים; האחד, הסרת מכשולים להתפתחות השימוש בעסקאות חיוב מידי (דביט), השני, הקדמת מועד העברת תשלום לסולקים ולבתי העסק בעסקאות חיוב נדחה, והשלישי יצירת תנאים מתאימים להתפתחות של אמצעי תשלום מתקדמים.

 

הכשל העיקרי של התחום הוא מיעוט המתחרים. בישראל פועלות כיום שלוש חברות בלבד – השותפות לכל הנפקה של כרטיס חיוב והסולקות היחידות של כל כרטיסי החיוב: ישראכרט, כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ולאומי קארד. חברות אלו מרכזות מחזור הכנסות שנתי כולל של כ-4 מיליארד ₪,  ונמצאות בשליטת ארבעת התאגידים הבנקאיים הגדולים בישראל: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי.

 

עדות בולטת לרמת התחרות הנמוכה בתחום הסליקה היא העובדה שירידה בעלויות הסולקים אינה מתגלגלת הלאה במלואה בצורה של עמלות נמוכות יותר לבתי העסק. רשות התחרות הצליחה בעבר, במסגרת הליך ממושך בבית הדין להגבלים עסקיים, להוריד את גובה העמלה הצולבת שמשלמים הסולקים למנפיקים משיעור של 1.2% ל-0.7%. למרות הורדת עלויות הסולקים, בדיקת העמלות ששילמו בתי עסק בין השנים 2008-2012 מראה כי רק כמחצית מהירידה בעמלה הצולבת התגלגלה לבתי העסק.

 

הדביט

 

אין בישראל כיום אופציה אמיתית לשימוש נרחב בכרטיסי דביט, שהם אמצעי תשלום בסיסי וזול עבור בתי העסק. הממונה הציג לקבינט השוואה בינלאומית לגבי השימוש בתשלומי קרדיט וחיובים נדחים אחרים לעומת השימוש בדביט. ישראל נמצאת בצד אחד של הספקטרום, שבו כשליש מהצריכה הפרטית משולם בכרטיסי חיוב אך כמעט כולו באשראי נדחה, לעומת מדינות רבות, דוגמת שוודיה, שוויץ ובריטניה, בהן קיים שימוש נרחב מאוד בכרטיסי דביט.

 

המחקר מצא כי בישראל אין כיום כרטיס דביט "אמיתי" בשוק: בתי העסק מקבלים כיום תשלום מאוחר (לאחר כ-20 יום) גם במקרה של תשלום בכרטיס "דביט", והעמלה הצולבת היא גבוהה, ומשקפת את העלויות הגבוהות של כרטיס אשראי רגיל, שאינו כרטיס דביט. בנוסף, על עסקת "דביט" הלקוח משלם לעתים עמלת שורה בגין כל עסקה. אם יוסרו המכשולים הללו, ההערכה היא כי שימוש משמעותי בכרטיסי דביט יכול לחסוך לבתי העסק כ-450 מיליון ₪ בשנה – חסכון שמקורו בירידת העמלה הצולבת, העדר סיכון אשראי בעסקה והיעדר צורך במימון. המהלך גם יעודד כניסה של בתי עסק חדשים לשוק המוצרים או השירותים, יצמצם את השימוש במזומן ויסייע במיוחד לעסקים קטנים ומזעריים.

החסכון הישיר לבתי העסק צפוי להתגלגל בסופו של דבר לחסכון במחיר המוצרים והשירותים לצרכן. בנוסף, שימוש נרחב בדביט ישפר את היציבות הפיננסית, משום שהוא יקטין את סיכוני חדלות הפרעון של בתי עסק וסולקים. אם השימוש בדביט יהיה בין היתר באמצעות מתג חלופי למתג כרטיסי האשראי הרגיל, הדבר גם ישפר את השרידות של המערכת, ויספק אלטרנטיבה למערכת כרטיסי האשראי במקרה של שיבוש טכני. בנוסף, שימוש נרחב בדביט יקל על כניסה של סולקים ומנפיקים חדשים לשוק. זאת משום שדרישות ההון מסולקים יאפשרו גם לגופים קטנים יותר לשמש כסולקים של דביט, ומשום שבנסיבות הטכנולוגיות המתאימות, גם בנק קטן, שאין לו חברת כרטיסי אשראי, יוכל להתחיל להנפיק ללקוחותיו כרטיסי דביט.

 

הקדמת תשלום לבתי עסק ולסולקים בכרטיסי חיוב נדחה

 

בישראל, שלא כמו במדינות רבות בעולם, בעסקה המבוצעת בכרטיס אשראי בחיוב נדחה (העסקה הרווחת בישראל כיום) בית העסק מקבל את הכסף רק כעבור כ-20 יום, והסולק מקבל את הכסף רק כעבור כ-15 יום. כך בישראל, שלא כמו בהרבה מדינות אחרות, הסולקים נושאים בסיכוני אשראי משמעותיים, ובתי העסק בישראל צריכים לשאת במתן האשראי שניתן ללקוח.

 

כתוצאה מכך, בתי עסק רבים נאלצים לרכוש שירותי ניכיון, לקחת מימון מהבנקים, ולשלם עמלות גבוהות. המחקר של הרשות מצא כי הקדמת תשלום לסולקים ולבתי העסק בעסקאות חיוב נדחה, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם, צפוי לחסוך לבתי העסק עלות נוספת של כ-250 מיליון ₪ בשנה. יתרה מזו, סולקים, שיקבלו גם הם את הכסף מוקדם, לא יהיו חשופים, כפי שהם חשופים כיום, לסיכוני אשראי. המשמעות היא שסולקים רבים שלא היו יכולים להכנס לשוק, בגלל מגבלות הון רגולטוריות, יוכלו להכנס לשוק, והתחרות בין סולקים על בתי עסק תגדל. כך, למשל, סולק עם נתח שוק של 20%, כאשר העברת הכספים לסולקים ולבתי העסק היא מוקדמת, נזקק להון של  10 מיליון ₪ בלבד כדי להכנס לשוק (דרישת ההון המינימלית), בעוד שבמצב כיום, סולק עם נתח שוק כזה (ופעילות בסליקה בלבד) היה נזקק להון של כ-100 מיליון ₪.

 

היתרונות המרכזיים בתכנית הרפורמה